תרפיה באמנות

צבעי מים:

ראשון:

כשמציירים דיוקן,

של אדם אותו בחרנו לצייר,

זה מצריך התבוננות עמוקה,

לדייק כל קמט, כל עיקול, כל קו,

ולעיתים זה מצריך מאבק פנימי,

לא ללכת עם הנטייה הטבעית שלנו,

לא להשלים מהראש את הקווים,

אלא ללכת אחורה,

לשים את האדם שאני בצד,

לפנות את המרחב העדין הזה שקיים,

עבור האדם האחר,

ובאמת להתבונן לעומק,

מי זה האדם הזה,

איך הוא באמת נראה?

מה הוא מביא איתו?

מתוך הקשבה

וממש חרדת קודש,

ומתוך המקום הזה נוצר מפגש,

נוצרת אינטימיות

ביני לבין מושא הציור,

זה ממש כמו לפגוש אותו במרחב לא פיזי,

ולאט לאט הוא קורם עור וגידים,

מתגשם ממש לנגד עיני,

במו ידיי,

וזה פשוט מרגש

לאחר שציירנו בצבעי מים לאורך השנה,

את הדיוקנים ציירנו בצבעי שמן,

וזה נתן מימד אחר לדמות,

לצייר בחומר שיש לו איכות ארצית יותר